גישור , פוסט מודרניזם, והמלניום החדש

The Three M’S

Mediation, Postmodernism, and the New millennium Dale Bagshaw
דל בגשאו
פורסם:Mediation quarterly : כרך מס' 18 , אביב 2001, עמודים 205-200
המאמר חוקר את החולשה והעוצמה [חסרונות ויתרונות] של הרעיונות הפוסט מודרניות ופוסטסטרקטואליות [מובנות] בגישור בתחילת המלניום. המאמר מנסה להתמודד עם משתנים שונים והקשרם לגישור כגון: 

1.  כוח איך וכמה עובדים סוציאלים, עורכי דין ומגשרים, משמשים כשליחי ה'עולם המאורגן' ומה הם עושים עם הכוח שניתן להם בהיותם שליחי הסיסטמה, איך בא לידי ביטוי עוצמת השפה [Discourse] השיח שבא להשפיע עלינו ועל הדרך שאנו רואים ועוזרים לבנות את העולם, וכל זאת בדרך עבודתם של המגשרים ואנשי המקצוע השונים.
    
2.   פוסט מודרניזם מושג בלתי אפשרי להגדרה מדוייקת, מושג שמורכב מתיאוריות שונות, כוחות ואמונות פוליטיות שונות, דל בקשאו כותב שהפוסט מודרניזים ומכאן המילה POST היא חשובה כי באה לסמל עולם שבו הישן [מודרניזים] והחדש Post Modernism צריכים איך שהוא לחיות ולהתקיים ביחד וזה בהחלט פותח אפשרות לבלבול גדול מאוד.
    
3. בקשאו טוען, שעם העובדה שפוסט מודרניזם 'מאמץ באהבה' קונפליקט ושונות ומאפשר למגשרים דרכים חדשות למחשבה, התמודדויות ורעיונות לפתרון, אבל עם זאת יכול ליצור בעיות בנושאים כגון זכויות אדם וכד'.
    
4. טענה נוספת היא שהפוסט מודרניסטים ופוסט סרקטואליזטם מאמינים שהזהות, חיים והאמונות של האנשים, נקבעים ע'י הפרוש שהם נותנים לחוויות שהם חווים שמושפעים מה- Dominant Discourse [מהשיח הדומיננטי] שמתרחש, וזה הרבה פעמים מעורר קשיים רבים בהקשר לחוקים, תקנות שחוקקו ונוצרו ע'י הסיסטמה [המדינה, השלטון וכד'].
    
5.  כח השפה ומבנה חברתי, אקדמאים, עו'ס וכד' מודעים לכח השפה והידע של בעלי המקצוע שמתפקידם לקבל או לעזור לאנשים לקבל החלטות בקשר לגורלם הם, ולהתנגד ולהלחם בדומיננט דיסקורס שמפריד ויוצר קבוצות בחברה על בסיס של צבע עור, מגזר גיל והעדפות מיניות. הטענה היא שדרך דיבור ושיח היא בעלת כוח עצום ביצירת תת קבוצות כגון: נשים, ילדים, מיעוטים, לסביות, הומוסקסואלים וכד' שמוצאים את עצמם בדרך כלל בעמדת קיפוח.

במאמר הזה המחבר נותן כמה דוגמאות מהוגי דעות ואקדמאים שונים, שמנסים להתמודד עם השאלות הנ'ל לדוגמא:

בנושא הכוח     

רוב החוקרים טוענים שכוח הוא דבר שלילי ומדכא. Foucault פוסו- מגדיר כוח בצורה שונה. הוא מדגיש את היכולת החיוביות והיצירתיות בעצם הכח. בהווה הוא לא רואה כוח כאמצעי ליחיד או קבוצה לשלוט על אחרים, אלא שכוח צריך להראות כדבר שמסתובב בין אנשים וקבוצות כשרשרת. הוא ממשיך וטוען שהפרט תפקידו הוא להיות כלי שנושא את הכוח איתו, לעומת הרעיון שהכוח מוטל על הפרט מלמעלה. הוא מתאר איך בעלי הידע והסמכות משמשים ככלים ל'נרמל' מצבים ולהשפיע על החלטות לגרום לאנשים לתפקד בצורה 'נכונה, נורמאלית ויעילה' ומיותר להוסיף שלא תמיד מתאימה להם.

כמה מהדרכים לשינוי שמוצאות במאמר:

• הוא טוען שבמקום לקטלג את האנשים כטובים-רעים, זכר-נקבה, אנו צריכים לנסות, לראות ולחשוב על העמדות שלהם כעמדות משתנות [נזילות, קונפלקטואליות ודינאמיות] רק דרך מחשבה והסתכלות כזו על המצב שלפנינו, יפתח בפנינו כמגשרים מרחב גדול יותר של אופציות שנוכל להציע לאנשים. במילים אחרות, הפוסט מודרניזם והגישה הנ'ל תעזור לאנשים בקונפליקט לצאת מההגדרה המדוייקת והמגבלה שלהם על עצמם כאנשים ותעזור להם להגדיל את הרעיון של: אני לא רק דבר או מחשבה אחד, יש בי המון חלקים וצדדים ששווה להתבונן ולבחון אותם.
   
• דרך נוספת היא, לנסות ולהתנגד לרעיון של השלכת קטגוריות, רעיונות, והחלטות שכביכול נעשו במשך השנים על רעיונות כגון: נשיות, גבריות, על מקומם ותפקודם בחברה. פוסו Foucaultמדבר על תהליך של עצמיות של האנשים השונים לעומת זהות, כי זהות מגדירה את הפרט בצורה אוטומאטית כשייך למגזר מסויים, גיל, צבע וכד', לעומת עצמיות [Subjectivity] שנותן לפרט את ההרגשה והיכולת לבחון את דרך המחשבה ההכרתית ותת הכרתית של הפרט עצמו, ולהבין עם זאת את הדרך שבו הוא, הפרט, רואה את העולם ומבין את יחסו שלו לעולם שסביבו. ראיה ויכולת כזו יכולה לגרום לכך שגברים ונשים לדוגמא יאמצו דרכים שונות לחלוטין של מחשבה ופתרון מהדרכים הרגילות שאליהן הורגלנו כולנו

לדעה והרעיון הזה שותפות הפוסט מודרניסטיות פמינסטיות שטוענות שאין ולא קיימת הגדרה מדוייקת של נשית וגבריות, אבל הן מתמקדות על איך אנשים מתפקדים, עושים ומגדירים דברים, ותהליך זה לא מוגדר בדרך וזמן, אלא תהליך שלא מסתיים אף פעם. לעומת זאת, כמה חוקרים כ: 1999 IFE, Janson 1984, Gidiens 1990 טוענים שהפוסט מודרניזם ופוסט סטרקטואליזם שינו את כל הראיה על מה זה יידע, אמת ומציאות.
לדעתם הפוסט מודרניזם נוצר בתקופה של שינוי גדול ומהיר, חברתי ופוליטי שמושפע ע'י אידיאלים חדשים, ליברליזם חדש, אינדבדואליות וכד' והם רואים את הפוסט מודרניזם כהמשך וביטוי לבדידות חזקה מאוד של הפרט, קפיטליזם 'מתקדם' מאוד שלא סובל ביקורת והתנגדות ולכן הפוסטמודרניזם סובל מחוסר ודאות ויכולת לצפות מהלכים, ולכן מהווה בסיס לקבלת החלטות והגדרות מחדש חוזרות ונשנות של מציאות.

הם ממשיכים וטוענים [1999 IFE] שדרך המחשבה והפעולה הנ"ל היא לא פרקטית, משתנה, נתונה לבעיות ושאלות רבות ורואה את המשק החופשי, ורווח אישי מעל למשל לזכויות האדם 1993 Jeffreys מזווית ראיה מודרניסטית, רואה את העבודה של פוסו עבודה ורעיונות שלא מסוגלות להגדיר סטנדרטים נורמטיבים ובלי סטנדרטים נורמטיבים אתה יכול רק לתאר מצב, אבל לא להחליט ולהכתיב. לעומת זאת טוען Pease and Fook 1999 שקושר שוב את הפוסט מודרניזם עם גישור, שחוזקו של הפוסט מודרניזם שהוא מציע למגשר דרך חדשה לחשוב על המחשבות.

סיכום

הפוסט מודרניזם מאפשר למגשר להעלות שאלות חדשות ולראות בזוית חדשה יחסים בחברה בזמן שמתחולל שינוי חברתי מהיר וללא תקדים - ובפרט, מזוויתם של אלה הנמצאים בשולי החברה או החלשים יחסית מבחינת כוחם בזמן נסיון לישוב סכסוכים או חילוקי דעות. בסיכום המאמר מפרט המחבר שורה של פעולות שלדעתו על המגשר לשאוף ולפעול לאורם:

1. יקבל כנתון את העובדה שאין 'אמת' אחת - כלומר, אין אמת עליונה המקיפה את הכל ואין עקרונות אוניברסליים, תיאוריות על או הסברי על.
2. יתנגד לביטויים של נירמול הכוחות בחברה בכל מקום ובכל זמן אפשריים, ויכיר בכך שיש לכבד את השונות כעדיפה על פני היעדים הנורמטיביים.
3. יתעניין בחוויות החווים אנשים, ולהתעניין בהשפעה שיש בתורות שונות על הסובייקטיביות של אנשים, וידגיש שיש לתת לאנשים לבנות את זהותם במסגרת הגישור.
4.  יפתח כישורי תקשורת כדי לקבוע מהי ההתערבות ההולמת.
5.  יתמקד בצרכי הלקוח וישתמש בעבודתו בדרכים מהקנות סמכויות ואפשרויות, ובמקביל להתנגד להכתבת סדר עבודה הנקבע מראש.
6. יאמץ גישה כוללנית עמ' להבטיח כי שישמעו כולות של אלה שלא נשמעו להם בעבר בתהליך קבלת החלטת, כגון אנשי המקום במקור, נשים או ילדים.
7.  יכיר בכך כי לעצם התהליך של הגישור יש בו ערך מהפכני.
8.  יכיר בכך כי יש סכסוכים המבוססים על מתח וערכים הקשורים בהכרת ערכים שונים ושונות כחלק מתהליך המו'מ.
9.  ימנע מהגדרה עצמית ואת תפקידו כ'נטרלי' וישים את הדגש על החשיבות של התגובה הבלתי רצונית שבמגשר, ובו בזמן להעריך את השימוש היצירתי שבעצמו.
10. יאפשר יחסיות של צורכי לקוחות במסגרת זכויות אנוש אוניברסליות.

תרגום ועריכה:
עו'ד עופר חן, מגשר
יוסי רבין, מגשר