קשרי דם ודמים: סכסוכי ירושה בין אחים

החיים עם האחים ארוכים יותר מאשר החיים עם ההורים. טוב יעשה המחוקק אם יכלול גם סכסוכי ירושה בהסדרים המעבירים את הצדדים לגישור או לייעוץ בניסיון לפתור את הסכסוך בדרכי שלום.

אהרון לוקסנבורג, עו"ד, עו"ס, מגשר

מטבעם, סכסוכי ירושה בין אחים הם סכסוכים בעלי עוצמה רגשית גבוהה. הם חושפים צלקות וגורמים סבל וכאב ההולכים ומתעצמים ככל שהסכסוך מתפתח. הסוגיות המשפטיות המובאות לפתחו של בית המשפט להכרעה הן רק קצה קרחון של מערכת רגשית מורכבת וטעונה. כעס, קנאה ועלבון שולטים.

 

לעיתים, המקור לאי ההסכמה הוא בזיכרונות ילדות עתיקים, או תחושת הפליה ואי שוויון בין האחים, וזאת בלי שהצדדים מבינים בעצמם את המניע להתנהגותם.

 

המערכת המשפטית הפורמאלית "מציעה" שלל דרכים לצדדים ניצים להיאבק זה בזה ולהסלים את סכסוכם. הליכי התנגדות לקיום צוואה יצרו שלל תובענות יצירתיות.

 

כך למשל, מועלות טענות בדבר אי כשירות המצווה – מונח מעודן הטוען למעשה לאי שפיות האב או האם בשלהי חייהם. בהליך זה יידרש המתנגד לקיום הצוואה לגבש מערכת עובדתית המסתמכת על מסמכים מתיקו הרפואי האינטימי של ההורה ולהוסיף להם עדויות שונות של בני משפחה, מכרים ומקורבים.

 

אילוסטרציה

צילום: שאטרסטוק

 

באמצעותן, ינסה אותו אדם לשכנע את ביהמ"ש שההורה – ממנו הוא שאף לקבל את האהבה, ההכרה והערכה עד סוף ימיו – היה למעשה לא כשיר מנטלית ולא מודע למעשיו כשערך את צוואתו האחרונה.

 

העתקת הזעם כלפי ההורים אל האחים

 

טענה נוספת המושמעת תדיר בסכסוכי ירושה היא "השפעה בלתי הוגנת" של אחד האחים על ההורה המצווה כדי שיזכה להעדפה בחלוקת העיזבון. גם כאן הסכסוך המר בין האחים מאלץ את אותם להסיט את הדיון לתכונות ההורה ולתפקודו.

 

שימוש במערכת המשפטית באופן כזה, הופך את בתי המשפט בעל כורחם לכלי נוסף במלחמה ארוכה ומלאת יצרים שמונעת על ידי דחפים פסיכולוגיים בעלי עוצמה אדירה. בכך נוצר מעגל אינסופי של הליכים משפטיים מיותרים המאריכים את הסכסוך לשווא ומספקים "דלק" נוסף להסלמתו.

 

ככלל ניתן לומר שבסכסוכים בין אחים אין צדיק ואין רשע. יש פגועים עד עמקי נשמתם, (לעיתים פגיעה קיומית). הצורך הקמאי להיות נאהב, שייך, מוערך על ידי הורי מולידי, מתנקז כעת לסכסוך מר בין האחים תוך הנחה שהפיצוי על רגשות הנטישה הזעם והקיפוח של ההורים, יבוא לידי ביטוי בפיצוי כלכלי באופן חלוקת העיזבון.

 

כאשר העיזבון אינו מחולק בחלקים שווים בין אחים (ויותר מכך אם אחד האחים מנושל ממנו), פורצים רגשות הקיפוח והנטישה עד כדי אבדן שליטה והעתקת תחושות הזעם והפגיעות מההורים – שאינם נגישים עוד – אל האחים.

 

ברגישות נדירה פנתה נשיאת בית המשפט העליון בייניש, בפס"ד לייבה פאולינה נ' לייבה איזק (ע"א 6588/94) למערערות על תקפות צוואת אביהם, והביעה צער על עצם קיום ההליכים המשפטיים:

 

"במסגרת המסכת שהוצגה בפניי, כאמור, נחשפו צלקות ונגרם כאב וסבל, אף מרירות רבה, מזווית מבטו של כל צד וצד.

 

בטרם נסיים לא למותר להוסיף כי נטינו להבין ללב המערערות אשר ראו עצמן נפגעות מהצוואה אשר בה נושלו מהנכסים שאביהן ציווה לאשתו ובנו הצעיר. מחומר העדויות עולה בבירור כי יחסי המערערות עם המנוח היו יחסי אהבה וקרבה ואין על כך חולק.

 

כפי שאמרנו בעניין אחר, אף במקרה שלפנינו סברנו, כי טוב היו עושים הצדדים - ולו משום הקרבה המשפחתית שביניהם - לו היו מגיעים להבנה ולהסדר פשרה כלשהו"

 

גישור – אלטרנטיבה ראויה, בתנאי שהמגשר מיומן

 

בסכסוכים בין אחים על עיזבון ההורים, הגישור הוא אמנם אלטרנטיבה ראויה, אולם מאחר שמדובר בסכסוך בעל רבדים גלויים וסמויים ואפילו לא מודעים, הוא דורש מהמגשר מיומנות רבה יותר וכלים נוספים מעולם הטיפול.

 

על המגשר להיות מסוגל לאבחן את מקורות הסכסוך, המאפיינים האישיים והדינמיקה המשפחתית שיצרו את תהליך "האינקובציה" שבו התפתח הסכסוך.

 

מיומנות האבחון של המגשר היא אמצעי רב ערך ליישוב סכסוכים בענייני משפחה בכלל וסכסוכי ירושה בפרט.

 

תהליך הגישור בסכסוכי ירושה מאופיין בראייה רחבה של כלל הרגשות והאינטרסים של הצדדים הנוכחים (והלא נוכחים) בחדר הגישור, בניסיון להגיע לפתרון תוך שיתוף אקטיבי של הצדדים ובשליטה מלאה שלהם על התוצאות.

 

מגשר מיומן יסייע לצדדים לסכסוך לפתח ערוצי תקשורת יעילים, הן כדי ליישב את המחלוקת והן כדי לשקם או לשמר את מערכת היחסים המשפחתית שתכבד את זכרם של ההורים שנפטרו ותאפשר קשר נאות בין האחים וצאצאיהם.

 

הכללת סכסוכי ירושה בחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה

 

במתכונתו הנוכחית, החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה נועד "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית...".

 

החוק קובע מנגנון "צינון" ומפנה בני זוג בהליכי גירושין למסגרת ייעוצית/טיפולית בטרם כניסתם להתדיינויות משפטיות. החוק עורר מחלוקת רבה בקהילה המשפטית ויישומו נדחה בשלב זה לתקופה קצובה להערכות מחודשת מסיבות מערכתיות.

 

על כל פנים, לאור המאפיינים שצוינו לעיל, טוב יעשה המחוקק אם יכלול בחוק גם סכסוכי ירושה. אין ספק שהכללת סכסוכי ירושה בהגדרת החוק תסייע רבות לצדדים המעורבים בסכסוך לנהל את המחלוקת בדרכי שלום או לפחות למצות את האפשרות.

 

עו"ד אהרון לוקסנבורג עוסק בגישור בסכסוכי משפחה, גישור בגירושין וגישור בסכסוכי ירושה, מנהל מרכז הגישור "נקודת מפנה"

 

 פורסם לראשונה בעתון כלכליסט 12.11.15

 

נקודת מפנה | כל הזכויות שמורות | קרדיט פיתוח